מערכת הדלק, פרק ה .
עד תחילת שנות ה 50 כל מנועי המכוניות שהונעו בבנזין עשו שימוש במאייד על מנת ליצור תערובת ביחס של חלק חלק אחד דלק ל 15 חלקי אוויר.
המאייד היה מתקן פשוט יחסית ויעיל למדי בסך הכל, ואפילו תחזוקתו היתה קלה ופשוטה יחסית.
מנועי דיזל, לעומת זאת, צויידו מיומם הראשון במערכת הזרקת דלק, מסיבה פשוטה – אי אפשר לאייד סולר.
בתחילת שנות ה 50' הגו בחברת בוש הגרמנית רעיון – ציוד מכונית שמונעת במנוע בנזין במערכת הזרקה שתחליף את המאייד.
הרעיון לא היה ממש חדש – מנועי מטוסים רדיאליים ( מנועי כוכב ) צויידו במערכת הזרקת דלק, שסייעה להם בפעולה חלקה בתנאי לחץ משתנים.
באותה העת, תחילת שנות ה 50' החלה מרצדס בפיתוח מכונית ספורט חדשה, יוקרתית, שאמורה היתה להיות מהירה וחזקה.
לאחר שהיסתיים פיתוח מערכת ההזרקה על ידי בוש, פנו למרצדס ועיניינו אותם במערכת, לאחר שזו נוסתה במכוניות חברת גוליית, שהיתה חלק מקונצרן בורגוורד.
אלה מצידם נענו ברצון, והחליטו לצייד את מכונית הספורט החדשה במערכת החדשה של בוש, לאחר שזו נוסתה בהצלחה.
מערכת הזרקת הדלק היתה מכאנית לחלוטין, למעט משאבת הדלק שהיתה חשמלית על מנת לספק לחץ דלק רציף וקבוע.
את כוחה ותיזמונה קיבלה המערכת מגל הזיזים ( טיימינג ) על מנת שזו תזריק דלק בתיאום מושלם עם הניצוץ.
המערכת כללה מחלק דלק שהופעל כאמור על ידי גל הזיזים, ומצערת שכללה פרפר מתכת שהופעל על ידי דוושת התאוצה.
ואיך ידיעה המערכת לספק את כמות הדלק הדרושה בדיוק ?
מהמצערת יצא מוט שנכנס למערכת ההזרקה, וזה קבע בדיוק רב את כמות הדלק הנדרשת עבור המזרקים.
המזרקים עצמם מוקמו בסעפת היניקה הנאה, ממש בסמוך לראש המנוע והזריקו דלק אליה, כך שכל בוכנה קיבלה בתורה את מנת התערובת שלה בדיוק רב.
המערכת תוכננה כך שגם ללא עומס כלל עדיין הוזרק דלק, כך שהמכונית לא תיכבה בעת עזיבת הדוושה או בירידות.
ואיך התבצעה הנעה קרה ?
חיישן מיוחד שפעל על אוויר קר\חם העלה את כמות הדלק המוזרקת כשהמנוע היה קר, והפחית אותה כשהמנוע התחמם מעט.
למעשה התקבל מנוע שפעל כמו מנוע שהיה בעל 6 מאיידים נפרדים, שפעלו בינהם בתיאום מושלם.
מערכת הזרקת הדלק איפשרה למנוע בנפח 3.0 לספק 215 כ"ס, הספק מכובד מאד במונחי אותם ימים.
מערכת הזרקת הדלק היתה יעילה להפליא, ובנוסף הפגינה אמינות גבוהה ולמעשה היתה כמעט פטורה מתחזוקה שוטפת.
בניגוד למאיידים, לא הית העשרת תערובת רגעית מהטעם הפשוט שלא היה בה כל צורך.
בלחיצה מהירה על הדוושה נותר תת לחץ, שהגביר את זרימת הדלק למזרקים במהירות רבה, כך שהעלייה בסל"ד היתה חלקה מאד.
בעייתה העיקרית היתה עלותה הגבוהה, מה שמנע שימוש המוני בה, לפחות בשנותיה הראשונות.
