כל מנוע בנזין בעל בעירה פנימית זקוק למערכת הצתה. תפקידה של מערכת ההצתה הוא לספק ניצוץ בתזמון מדוייק, על מנת להצית את התערובת הדחוסה.
על מנת להגיע לניצוץ חזק ומדוייק יש צורך במתח גבוה מאד לפרק זמן קצר מאד שמגיע בדיוק כשהבוכנה מגיעה לקצה מהלכה העליון, כששסתומי היניקה והפליטה סגורים.
בראשית ימי מנועי הבעירה הפנימית עשו שימוש במגנטו – המגנטו היה מורכב ממגנט עגול שבתוכו הסתובב סליל, כך שהשראה בינהם יצרה מתח.
מהמגנטו יצא חוט קצר ועבה שחובר לכיפת המצת. יתרונו העיקרי של המגנטו היה בפשטותו ובכך שלא נזקק למקור מתח חיצוני, שבכל מקרה לא היה קיים במכוניות הראשונות.
ברגע שפותח המצבר, בסוף שנות ה 20' של המאה הקודמת, והדרישה לביצועים עלתה, מערכת ההצתה מבוססת מגנטו לא ענתה עוד על הדרישות, ולכן החלו לחשוב ולפתח מערכת הצתה יעילה יותר.
מערכת ההצתה החדשה היתה מבוססת על מחלק הצתה ( מפלג ), סליל הצתה ( קוייל ) להגברת הזרם וחוטי הצתה לכל מצת.
המפלג עצמו לרוב צורתו עגולה והוא מורכב מציר שמקבל תנועה מגל התזמון ( טיימינג ), פלטינה, שהיא בעצם מפסק חשמלי, קבל לאגירת מתח, רוטור שמורכב על ציר המפלג העליון בחלקו העליון ותפקידו להעביר את המתח לכיפת המפלג, שממנה יוצאים חוטי ההצתה שמובילים את המתח הגבוה למצתים.
גוף המפלג מכיל משקולות שתפקידן לשמור על תנועה עגולה לחלוטין של הציר, על ידי יצירת צנטרפוגה, ובוקסות ממתכת רכה שהציר עובר דרכן.
ואיך נוצר הניצוץ ?
סליל ההצתה שניזון ממתח של 12V, מעלה את הוולטאג' לסביבות ה 20,000 V תוך שהוא מוריד במקביל את האמפראג'.
חוט עבה בעל זוג כיפות מוביל מסליל ההצתה למפלג. ציר המפלג הוא בעל צורה אקצנטרית ( לא עגולה במקומות קבועים מראש ), כך שהוא גורם לפלטינה להפתח ולהסגר בכל מחזור סיבוב שלם כמספר הבוכנות במנוע.
הפלטינה עצמה מורכבת מזוג מגענים עגולים קטנים שעשויים ממתכות אצילות, על מנת שלא ישרפו. הפלטינה עשוייה משני חלקים, שאחד מהם עשוי תמיד מפלדה קפיצית על מנת שהפלטינה תחזור למקומה בתום תהליך ההצמדה.
לקבל שמחובר תמיד למינוס, תפקיד קריטי במערכת – הוא דואג לרציפות הזרם על ידי שהוא משחרר מתח תמידית, וכך הפלטינה לא נשרפת.
הניצוץ שנוצר עובר לרוטור, וזה מחלק את הניצוץ לבוכנות, לפי סדר ההצתה.
מערכת הצתה מבוססת פלטינה וקבל נחשבת ליעילה מאד, אך יש לה לא מעט חסרונות – היא דורשת תחזוקה מתמדת בדמות החלפת פלטינה וקבל, היא מגבילה את מספר סיבובי המנוע, מאחר ויש גבול כמה פעמים היא יכולה להפתח ולהסגר – במנוע בן 6 בוכנות שמסתובב ב 6000 סל"ד הפלטינה אמורה להפתח ולהסגר 36,000 פעם בדקה ! לכן זו הסיבה שבשונות ה 80' עברו לשימוש במערכות הצתה אלקטרוניות, שלא דרשו תחזוקה שוטפת.
