המנועים הראשונים, מתחילת המאה ה 20', צויידו במאיידים פשוטים מאד, מאחר והם היו כבדים, גדולים ובעלי משרעת סל"ד נמוכה מאד.
המעבר ממבנה של שסתומים צידיים ( ראש שטוח ) לגל זיזים תחתון, הפך את המנועים למהירים בהרבה ולבעלי משרעת סל"ד גדולה בהרבה.
לכן נוספה למאייד משאבת תאוצה – דיאפרגמה ששכנה בתוך בית קטן לצידו של המאייד.
משאבת התאוצה העשירה רגעית את התערובת על ידי כך שהזרימה דלק נקי לתוך המצערת, וזאת כדי להמנע ממצב של תערובת ענייה מידי בשל העלייה המהירה בתת הלחץ בלחיצה מהירה על הדוושה.
הדרישה לביצועים טובים יותר הביאה לפיתוח המאייד הכפול.
המאייד הכפול כלל זוג תאים פנימיים וזוג מצערות.
לרוב המצערת הראשונית היתה קטנה יותר מהמצערת המשנית, וכך הושג חסכון בדלק מצד אחד, וביצועים טובים כשהיתה דרישה לכוח.
המצערת המשנית היתה נפתחת לרוב כשדוושת התאוצה היה מגיעה לחצי מלוא מהלכה.
הפתיחה היתה מכאנית, בעזרת מערכת מנופים או על ידי תת לחץ ( וואקום ).
היו גם מאיידים שזוג הלועות נפתחו תמיד יחד, בעיקר במכוניות אמריקאיות.
במכוניות ספורטיביות הותקנו לעיתים זוג מאיידים כפולים, מה שהביא לשיפור ניכר בהספק המנוע.
במכוניות שבהן הותקן מאייד שהלוע השנייה היתה גדולה בהרבה מהלוע הראשונה, הורגשה "דחיפה" משמעותית בזמן לחיצה חזקה ומהירה על דוושת התאוצה.
הגדלת המאייד היתה דרך נפוצה מאד להגברת ההספק המירבי, ולכן גרסאות ספורטיביות צויידו תמיד במאייד כפול.
באמצע שנות ה 80' החלו לצוץ תקנות זיהום אוויר מחמירות יותר, ונראה היה שימיו של המאייד ספורים.
או אז פיתחו המהנדסים מאיידים בעלי בקרה אלקטרונית, שבהם הופסקה זרימת הדלק בעת עזיבת דוושת התאוצה, מה שהביא לירידה משמעותית בזיהום האוויר וצריכת הדלק.
אחד הגורמים לזיהום אוויר גבוה היה שימוש מיותר במשנק ( צ'וק ), לעיתים בגלל שהנהג היה שוכח להחזיר את מנוף המשנק חזרה לאחר שהמנוע התחמם.
לכן פותח משנק אוטומטי, שפעל לרוב על טמפרטורת נוזל הקירור.
כשנוזל הקירור היה קר, המשנק פעל במלואו, ועם התחממות הנוזל, הוא נפתח לגמרי.
המכונית הראשונה בעולם שהיה לה משנק אוטומטי היתה החיפושית של פולקסווגן, ומכונית קירור המים הראשונה היתה הפורד טאונוס 64'.
המעבר הגורף להזרקת דלק, בשל השימוש בממירים קטליטיים העלים כמעט כליל את המאייד, וזה נותר לשימוש רק בקטנועים, מכסחות דשא וכדומה.
דווקא בערוב ימיו הפך השימוש במנועים בעלי מאייד לנעים אף יותר ממנועים מוזרקים, מה גם שאין תחליף לתגובת הדוושה של מנוע מוזן מאייד, בשל העובדה שיש בו העשרת תערובת, שאין בהזרקת דלק.
