מאמר – מדריך לרכישת רכב משומש

קנייה של רכב משומש, בייחוד בשוק הפרטי, הינה חוויה שרבים מעדיפים להימנע ממנה, הסיבות רבות ומגוונות.
לאדם אחד מדובר בבזבוז זמן, לכן הוא יעדיף למסור רכב ישן לטרייד ולשלם את ההפרש לרכב חדש יותר.
לאדם אחר יש חשש מקניית 'חתול בשק' ולכן יקפוץ לסוכנות הליסינג\היבואן הקרובה וירכוש רכב חדש.
ואדם שלישי יחליף רכב רק אם במקרה השכן הטוב שהוא מכיר מעבר לכביש בדיוק מוכר את שלו, והוא משוכנע שמדובר בבונבוניירה אמיתית.
בדיוק בשבילכם, לא משנה אם אתם אדם א' ב' או ג', החלטתי לכתוב את המדריך הבא* כדי לעשות לכם סדר בבלגן, לחסוך לכם לא מעט כסף על קניית חתול בשק, וזמן על רכבים שלא היה שווה להגיע לראות מלכתחילה. מקווה המדריך גם ילמד אתכם עוד כמה דברים חדשים בעולם הרכב.

שלב א' – רשימת דרישות ובחירת דגמים

ראשית, כשאנו רוצים להחליף את הרכב, חשוב שנבין מה הצרכים שלנו, כלומר על אילו דרישות אנחנו רוצים שהרכב יענה? הנה רשימה של דרישות שאני אוהב להתייחס אליהם כשאני עוזר לאדם לבחור רכב, אוסיף הסבר קצר לכל פריט ברשימה:

•  אמינות – הרכב מורכב (בד"כ) ממנוע, תיבת הילוכים, ומכלולים רבים נוספים.
  אצל יצרנים מסויימים, או בדגמים ספציפיים אצל כל יצרן, ישנם כשלים מוכרים בחלקים שונים ברכב. לעיתים, אנשים נכנסים ביודעין לחיפוש אחר רכב שסובל מ'מחלה' ידועה, כאשר הם לוקחים בחשבון שיאלצו לשאת בזמן הבעלות על הרכב במחיר תיקון התקלה, מאחר והרכב נותן להם ערך מוסף (למשל, צריכת דלק, ביצועים, התנהגות ספורטיבית וכו').
  לכן האמינות נכנסת בתור שיקול, האם אנחנו בצד אחד של הסקאלה, ורוצים רכב כמה שיותר אמין, ולא משנה מה קורה מעבר? או שאנחנו מחפשים רכב שעונה על פרמטרים אחרים, חשובים יותר?
  שימו לב שבדרך כלל, אמינות, צריכת דלק וכח זוהי שלישיה שלא הולכת יחד, רק שניים מהשלושה יכולים להסתדר ביחד.
•  ביצועים – כאן אנחנו מדברים על הכח של הרכב. היום אין כבר רכב מודרני שלא 'עולה את העליות' של ירושלים. רק שברכב אחד זו תהיה משימה שתרגיש קלילה, וברכב אחר תרגישו שאתם צריכים 'לסחוט' את דוושת הגז. עם זאת, אדם שנוסע בקביעות במהירות גבוהה יחסית (למשל מסלול שיוט בכביש 6) או שנוסע בתוואי נסיעה הררי (חיפה, ירושלים), יעדיף לרכוש רכב מעט יותר חזק על מנת שיוכל להשתמש בכח הדרוש ממנו במצבים אלו. בסעיף זה אפשר להתייחס גם להתנהגות הרכב, האם אנחנו מחפשים רכב עם התנהגות ספורטיבית?
•  צריכת דלק – פרמטר שהרבה מאוד אנשים שמים בעדיפות עליונה, מבלי להבין במה מדובר יותר מדי. צריכת דלק של רכב משפחתי בנזין סטנדרטי (לא מוגדש ולא היברידי) נעה בין 10 ל15 ק"מ לליטר, ישנם כמובן רכבים שצורכים יותר וישנם רכבים שצורכים פחות דלק.
  לעיתים, צריכת דלק טובה באה על חשבון  כח (מנוע קטן יותר), או על חשבון אמינות (מערכת הנעה חדישה ומתוחכמת שנושאת רכיבים שיכולים להתקלקל מהר יותר ועלות תיקונם יקרה). לכן, חשוב להתייחס לפרמטר זה בכובד ראש ולשאול את עצמך את השאלה הבאה: "כמה ק"מ הרכב מתוכנן לנסוע בשנה?"
  במידה והתשובה היא בסדר גודל של 10-12 אלף ק"מ, יתכן וצריכת הדלק היא לא ההוצאה המשמעותית באחזקת הרכב, והפער בין רכב חסכוני לרכב סטנדרטי, יתבטא בחסכון של רק כמה עשרות שקלים בחודש.
• אבזור – תחת פרמטר האבזור אנחנו מדברים גם על אבזור בטיחותי, וגם על אבזור נוחות. שאל את עצמך את השאלה הבאה: 'איזה אביזר(ים) חשוב לי שיהיה ברכב?'
  אצל חלק מהאנשים מדובר במערכות בטיחות מסויימות, אצל אחרים כסא חשמלי, או בקרת שיוט. מענה על השאלה הזו יכול לצמצם את אפשרויות החיפוש.
• גודל – שאל את עצמך 'כמה אנשים הרכב יסיע בשגרה?' האם צריך תא מטען גדול? האם הרכב ישמש מבוגרים ולכן צריך גם מרווח מאחור, או שמספיק רכב קטן שיסיע רק ילדים במושב האחורי? זו שאלה שתוביל אותנו לבחירת הקטגוריה הנכונה בה הרכב אותו אנחנו מחפשים נמצא.
• תיבת הילוכים – ישנם מספר סוגים של תיבות הילוכים בעולם הרכב כיום, אך האדם הממוצע יתייחס לשני סוגים כתיבה 'ידנית' (או הילוכים בלשון העם) או תיבה 'אוטומטית'. למעשה, התיבה הידנית כמעט ולא עברה שינויים מאז נוצרה לפני המון שנים, אך תיבות אוטומטיות ממשיכות להתחדש עם הזמן (ובעידן הקרב ובא, לא יהיה צורך בכלל בתיבת הילוכים). תיבות אוטומטיות מתחלקות ל3 סוגים עיקריים:
  1. תיבה אוטומטית פלנטרית – תיבת הילוכים אוטומטית 'רגילה', קיימת המון שנים, עד לפני עשור הייתה נפוצה עם 4 הילוכים, כיום הרכבים שמשתמשים בה הם בעלי 6\8 הילוכים. תיבה אמינה יחסית, זולה לתחזוקה (החלפת פילטר ושמן לא יקרים), אך הכי פחות חסכונית בדלק, מאחר וחלק מהכח 'מתבזבז' כשעובר מהמנוע לגיר.
  2.  תיבה אוטומטית רציפה – תיבת הילוכים שנפוצה ברכבי מיצובישי, הונדה, טויוטה, סובארו, רנו וניסאן. אצל חלק מהיצרניות התיבה מאוד אמינה, ואצל חלק, היא עם כשלים ידועים בק"מ יחסית נמוך. התיבה חסכונית, אך פעולתה לא נעימה לכל הנהגים. רוב האנשים לא יבחינו בהבדל בין התיבה הרציפה לפלנטרית. תחזוקת התיבה יקרה יחסית (שמן יקר להחלפה, ואם צריכה שיפוץ מדובר בסכום גבוה).
  3. תיבה רובוטית דו\חד מצמדית – תיבה רובוטית היא למעשה תיבת הילוכים ידנית, שמופעלת על ידי מחשב. תיבה זו נהנית מהחסכון בדלק של תיבה ידנית, אך היא (דו מצמדית) המהירה שבתיבות כיום, מאחר וההילוך הבא משולב מראש. עם החסכון בדלק, מגיעות גם עלויות תיקונים גבוהות. בנהיגה בתיבה רובוטית בפקקים למשל, ישנה שחיקה מוגברת של המצמדים. החלפת מצמדים עולה אלפי שקלים, ויכולה להגיע כבר לפני 100 אלף ק"מ. בנוסף, אצל חלק מהיצרניות, חלקים נוספים סביב התיבה כמו מכטרוניקס ומחשב גיר, דורשים החלפה מוקדם מהצפוי ועלותם יקרה מאוד. התיבה נפוצה כמעט אצל כל היצרנים כיום, למשל ברכבי קבוצת פולקסוואגן (סקודה אאודי וסיאט), רנו, יונדאי, פורד וקיה.
     באשר לתיבה חד מצמדית – יישום הכי זול ופשוט של אוטומציה לתיבת הילוכים, קיימת לרוב במכוניות בסיסיות וזולות. מתאפיינת בהחלפת הילוכים איטית ולא תמיד חלקה.
     מבחינת התחזוקה – לרוב החלפת מצמד לא מאוד יקרה אך אם נדרש תיקון המפעיל הרובוטי, זה יכול להיות עסק לא זול אצל חלק מהיצרנים.

כדאי לחשוב לפני בחירת הרכב האם אנחנו 'נעולים' על קניית רכב עם תיבה אוטומטית, או שאולי גיר ידני גם בא בחשבון? היתרונות של גיר ידני הן חסכון בדלק (ברוב המקרים, לעומת דגם אוטומטי מקביל), עלות קנייה זולה יותר, ואמינות גבוהה יותר. שימו לב הרבה נוטים לחשוב שקשה יותר למכור גיר ידני בגלל העדר ביקוש, אך מנסיון רב, מדובר בשוק עירני בו המכירה מהירה יותר מאשר רכב עם גיר אוטומטי (מקרה קלאסי של היצע נמוך מול היצע גבוה).

• והכי חשוב, תקציב – הגדירו לכם תקציב בו אתם מעוניינים לקנות רכב. שימו לב שעלות הרכב היא למעשה ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. כך, שבעצם רכב הוא כסף ש'שוכב' ומאבד מערכו. לכן, קחו בחשבון כי ישנם רכבים שמאבדים ערך בקצב גבוה יותר, וישנם רכבים שמאבדים את ערכם בקצב איטי יותר, וכך יכול להיווצר מצב שרכב שהיה זול יותר ברכישה, עלה יותר כסף בתום התקופה.

שלב ב' -חיפוש הרכב

אז אחרי שצמצמנו את האופציות לדגמים שאותם אנחנו מחפשים, כדאי להריץ חיפוש על הדגם בגוגל, לקרוא מה הם סוגי המנועים ורמות הגימור השונות ששווקו בארץ. לעיתים, אנשים מפרסמים דגם מסויים למכירה תחת רמת גימור גבוהה יותר מכפי שהוא באמת, בהמשך המדריך נלמד איך להמנע מהטעייה זו.
מעבר למידע על מנוע ורמות גימור, אפשר למצוא עוד מידע באינטרנט על דברים שכדאי לשים לב אליהם ברכב (נוחות נסיעה, צריכת דלק, אמינות וכדומה).
עכשיו הגיע הזמן להכנס ללוחות השונים ולהתחיל לחפש את הרכב הרצוי, בדרך כלל סינון נוסף שנעשה הוא 'שנתון' ו'ק"מ' (ישנם אנשים גם שמעדיפים להמנע מקניית רכב שעבר יותר מכמות ידיים מסויימות, מבחינתי אין לזה משמעות אלא למצב הרכב בלבד).

שלב ג' – סינון מודעות

בשלב הזה נרצה לסנן מודעות מסויימות, לכל אחד יש דברים אחרים שמפריעים לו (כפי שציינתי, קמ, או יד). אחרי הסינון הראשוני ישנם סינונים נוספים שנעשה כשכבר מופיעות מודעות שעונות על החיפוש:

1. מכירה ממגרשים – ישנם הרבה אנשים שדווקא מעדיפים לקנות ממגרשים\סוחרים, כי יש 'אבא ואמא' לרכב. יש לשים לב שגם אם קונים ממגרש, כדאי לקנות מאחד מוכר בעל שם, ולא מסוחר קטן מעיר מפוקפקת.
2. פרטים לא נכונים על הרכב – לעיתים יופיעו מודעות של דגם אחר, בחיפוש שהצבנו, בגלל טעות של המוכר, למשל 'פורד פוקוס' במקום 'פורד פיאסטה'. במקרה הזה קל לסנן את הרכב. אבל מה קורה כשאנחנו מחפשים רמת גימור גבוהה, ולא רוצים ליפול על רכב שמופיע בחיפוש אך הוא למעשה בעל רמת גימור נמוכה?
   לשמחתנו, מאגר הנתונים של כל הרכבים מ1996 נגיש לציבור דרך משרד התחבורה, ישנם אתרים ואפליקציות שהנגישו את המידע הזה לציבור. אתר שאני ממליץ לבדוק דרכו מידע על רכב הוא "משומשת" . לפלאפון ישנן אפליקציות כמו 'רכבי ישראל' ו'פרטי רכב'.
   אחרי שתכנסו לאחת הפלטפורמות האלו, תזינו את מספר הרכב, ותקבלו עליו מידע כמעט מלא, כמו תוקף טסט (אם הטסט בוצע באיחור של כמה חודשים זה גם אומר לנו משהו על היחס של הבעלים לרכב ולחוק), בעלות נוכחית (פרטי\חברה), מנוע, הספק, עלייה לכביש, והכי חשוב – רמת הגימור. כך אפשר לדעת באיזה רכב מדובר בדיוק כבר כשהזנו את מספר הרכב, לפני שהתקשרנו לבעלים. בנוסף, באתר משומשת ניתן לראות דיווחים על תאונות שרכבים עוברים.
3. רכב במחיר נמוך בגלל תקלה – לעיתים עולות מודעות על רכב 'בונבוניירה' שרק 'צריך להחליף גיר\להעביר טסט\לשפץ ראש מנוע'. אם זה היה סיפור פשוט, וזה היה כל הסיפור, המוכר היה עושה את ההליך בעצמו ומוכר רכב תקין. מאחר והרכב לא תקין, לא כדאי להכנס להרפתקאות, ולהחליף מכלול יקר רק כדי לגלות שיש עוד לא מעט דברים לא תקינים ברכב.

שלב ד' – יצירת קשר עם המוכר

אחרי שבלבלתי לכם את המוח, וצמצמתם את החיפוש ל2 רכבים שבמקרה עונים על הדרישות שלכם, הגיע הזמן ליצור קשר עם המוכר. חשוב מאוד לפתוח את שיחת הטלפון במילים 'היי אני מתקשר בנוגע לרכב', במידה ומדובר בסוחר, הוא ישאל 'איזה רכב?', בניגוד לאדם פרטי שיודע שהוא מוכר רק רכב אחד.
בשיחת טלפון נרצה לדעת מה שגרת הטיפולים שבוצעה לאחרונה ברכב, מתי בוצע טיפול קטן? טיפול גדול? האם בוצע טיימינג לאחרונה? האם הרכב שלו או של אחותו או של חמותו שבמקרה בדיוק נפטרה והתגרשה אז אין לה זמן להתעסק עם המכירה?
מוכר שלא מספק הרבה פרטים, נותן לי תחושה שהוא מסתיר משהו, או שהרכב לא מתוחזק כראוי, והוא נוסע בו עד שתתרחש תקלה שתשבית אותו.
אם אני רואה שכל הפרטים כשרים, כלומר, הרכב אכן מטופל, והבעלים יודע לספר לי עליו עוד פרטים, אני מבקש מהבעלים לשלוח לי דו"ח סליקה של חברות הביטוח. הדו"ח הזה, שניתן להוצאה ע"י בעל הרכב בעלות של 10 שקלים דרך אתר הסליקה מספק לנו מידע על הביטוחים שהיו לרכב, אך חשוב מכך, על תאונות ותביעות ביטוח שהיו. לא פעם, ראיתי רכב שמוצא חן בעיניי, רק כדי לקבל את הדו"ח ולגלות שהוחלף לו חצי פרונט ובעל הרכב פוצה בירידת ערך של אלפי שקלים כבר.
כעת, אחרי שהכל מוצא חן בעינינו, נוכל לתאם לפגישה עם המוכר.

שלב ה' – בדיקת הרכב

הרבה אנשים מעדיפים לקחת רכב לבדיקה במכון, אבל ישנן לא מעט בדיקות שאפשר לעשות עם העיניים והידיים שלנו, בלי מחשוב מיוחד (שבדרך כלל לא משתמשים בו גם במכוני בדיקה!), וכך להמנע בכלל מהמשך עסקה עם רכב שאינו כדאי לרכישה.
שימו לב שבקניה ממגרש, דו"ח הבדיקה שמצורף לרכב, לא אומר כלום מאחר והמוכר הוא מזמין הבדיקה, כך שהבדיקה מוטית לטובתו.
את שלב הבדיקה של הרכב + נסיעת מבחן אני מצרף בסרטון וידאו.

שלב ו' – קניית הרכב

בשלב הרכישה הסופי, לא מעט אנשים מעדיפים לכתוב מסמך 'זכרון דברים' יחד עם המוכר. במסמך נכתבים הפרטים של הצדדים, וכן פרטי הרכב, ושני הצדדים חותמים כי העסקה מקובלת עליהם.
לאחר שהגעתם למחיר שמקובל על שני הצדדים, אפשר להמשיך לשלב העברת בעלות. עד לפני זמן לא רב, העברת בעלות הייתה מתבצעת בדואר, אחרי המתנה של שעה ארוכה בתור. כיום, התהליך פשוט ויכול להתרחש באינטרנט אפילו ב3 לפנות בוקר.
העברת בעלות כיום יכולה להתבצע אונליין דרך האיזור האישי הממשלתי. עליכם להתחבר לאתר, או להרשם אליו לראשונה (רישום נעשה דרך זיהוי בשניים מהבאים: ת"ז\דרכון\אשראי). המוכר נכנס גם כן לאתר, תחת רובריקת 'רכבים' הוא יכול לראות את הרכב שהוא מוכר, ואז לבצע העברת בעלות. בחלון העברת בעלות, על המוכר להזין את מספר הזהות שלכם, ואז למשך 10 דקות יש לכם חלון זמן להכנס לאתר האישי ולהשלים את הליך העברת בעלות. דמי העברת בעלות בסכום מעט גבוה מ200 ₪ נגבים מהצד של המוכר, אך זהו סכום שנתון לפרשנות וחילוקי דעות מאז ומתמיד בעסקאות מכירת רכב.

זהו, סיימנו. תתחדשו, סעו בזהירות ואל תשכחו לבטח את הרכב!