תפריט סגור

מצתים – אלקטרודות ומה שבינהן

בקירוב גס 100% מהמוסכים ו99% מהטכנאים החובבים לא שמים לב למרווח האויר של פלאג חדש שהם מתקינים בכלי הרכב שלהם,
כי הרי הפלאג נבחר בקפידה, הוא מיועד לכלי הרכב שלי, יצרן הפלאגים כיוון אותו בשבילי, נכון?
אז זהו שלא כל כך.

הנה מה כותב יצרן פלאגים קטן בשם NGK:

שאלה: האם אני צריך לכוון את מרווח האויר כאשר אני מתקין סט פלאגים חדש?
תשובה: אולי. מק"ט של מצת מסויים עשוי להתאים למאות מנועים שונים מיצרנים שונים. מפעל NGK מכייל את מרווח האויר של כל מצת לערך ממוצע, אך ערך זה אינו בהכרח נכון עבור המנוע הספציפי שלך. מרווח אויר לא נכון עשוי לגרום לפיספוסי הצתה, אובדן הכח, ליכלוך המצת, עליה בצריכת דלק ובלאי מואץ למצת. תמיד מומלץ לבדוק את מרווח האויר אל מול מפרט היצרן של כלי הרכב.

האגדה האורבנית שמסתובבת ברחבי הרשת היא שלא מומלץ לכוון מרווח אויר של מצתי פלטינום אירידיום ודומיהם.
בפועל מתברר שצריך פשוט להזהר טיפה יותר.

בזמן כיוון מרווח אויר של מצתים בעלי אלקטרודה מרכזית דקה או עושיה ממתכות יקרות כגון פלטינום או אירידיום, יש להיזהר שלא להפעיל לחץ או כוח על האלקטרודה המרכזית, כיוון שהיא עדינה ועלולה להיהרס בקלות. יש לכוון את מרווח האויר על ידי הזזת האלקטרודה השלילית (צדדית) בלבד.

לטיונרים שבינינו מוסיף היצרן ומפרט:

שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שינויים שנעשו במנוע. לדוגמא, כאשר מעלים את יחס הדחיסה או מוסיפים גדישה (מגדש טורבו, סופרצ'רג'ר או נייטרו) חייבים להקטין את מרווח האויר של הפלאג (כ0.1 מילימטר לכל תוספת של 50 כ"ס). לעומת זאת אם מחליפים את מערכת ההצתה באחת בעלת עוצמה גבוהה יותר (כגון אלה המוצעים על ידי MSD, Crane, Nology) ניתן להגדיל את מרווח האויר של המצת

ישנם מספר כלים יעודיים לכיוון מרווח האויר של המצת:
1. מדיד מטבע – מומלץ לשימוש בעיקר עם פלאגים פשוטים, "מהדור הישן", בעלי אלקטרודה מרכזית עבה.
מקטינים את מרווח האויר על ידי מכות קלות עם כלי מתכתי כגון מפתח פתוח, מכניסים את מדיד המטבע ומסובבים עד שהוא נתקע – זו המידה הנוכחית. מגדילים את מרווח האויר על ידי עיקום קל של האלקטרודה למעלה, בעזרת החריר שכתוב עליו "gap opener", תוך כדי מדידות חוזרות, עד שמגיעים למידה הרצויה.

2. מדיד חוט – מומלץ לשימוש עם כל סוגי המצתים.
כולל מספר חוטי תיל למדידת מרווח האויר, ולשונית יעודית לכיפוף האלקטרודה הצדדית.

3. מד עלים סטנדרתי, חוט מתכת בעובי ידוע או כל כלי מדידת מרווח אחר יעשו עבודה לא פחות טובה אך יהיו מעט פחות נוחים לשימוש.

בנימה אישית (או למה כל החפירה הזו),
בשלושה חודשים האחרונים אני חוקר תופעה מציקה של זיופים, פיספוסי הצתה ואיבוד כח במנוע שלי בסל"ד נמוך (אופנוע 500 סמ"ק של קוואסקי).
מכיוון שהתופעה כמעט ולא הורגשה על מנוע קר והתגברה עם התחממות המנוע, חשדתי במערכת הדלק.
ביטלתי את מערכת "האויר הנקי" של האופנוע.
ניקיתי וכיוונתי, כיוונתי וניקיתי את הקרבורטורים וכל מה שמסביב.
כיוונתי שסתומים, פעמיים.
במצתים לא חשדתי מכיוון שהם יחסית חדשים (קצת פחות מ20K ק"מ) לעומת הזוג הקודם שעשה מעל 50K ק"מ ללא שום בעיה. (שני הסטים אירידיום בעלי אותו מק"ט של NGK)
מה גם שלפי בדיקת ניצוץ פשוטה, לכאורה הניצוץ היה תקין.

נקודה שלא חשבתי עליה היא שבסט הקודם ביצעתי כיוון למרווח האויר לפני התקנה, ועוד פעם אחרי 30K ק"מ (הרגל שירשתי מאבא).
בעוד שבסט השני לא נגעתי במרווח האויר לאור קביעה נחרצת, במספר פורומים ברשת, שהדבר לא מומלץ.
הספר של הכלי שלי דורש מרווח אויר של 0.7 מ"מ.
פלאג אירידיום NGK המתאים לכלי מגיע מהמפעל עם מרווח אויר של 0.85 מ"מ.
לאחר 20K ק"מ המרווח גדל ליותר מ 0.9 מ"מ והתחילו הזיופים.
הזיופים הורגשו רק בסל"ד נמוך שבו המתח שמייצרת מערכת החשמל של האופנוע היינו נמוך יותר.
אתמול המרווח כוון לערך הדרוש והמנוע חזר לעבוד כמו שעון שווצרי. ובא לציון גואל

רק לחדד, אני לא טוען שפלאג אשר נרכש על פי מק"ט של יצרן הרכב לא יתאים לאותו רכב.
אבל, אם רכשתם פלאג תחליפי (גם אם מיצרן מכובד ומוכר) או שידרגתם לפלאג אירידיום, כדאי לבצע זריז בדיקת מרווח רגע לפני התקנה. רק טוב יכול לצאת מזה.

מקווה שהסקירה הקצרה שלי פה תעזור למשהו להמנע מהתופעות האלה בעתיד 🙂

1 מחשבה על “מצתים – אלקטרודות ומה שבינהן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *