תפריט סגור

הטור של חן פרחי – מערכת הקירור – פרק ג'

מהרגע בו הפכה משאבת המים המכאנית לפריט שגרתי, לאחר שהחליפה את מערכת התרמו סיפון בתחילת שנות ה 40', ועד תחילת שנות ה 60' לא חלו במערכות הקירור שינויים משמעותיים.

או אז הופיעו ראשונות המכוניות בעלות הנעה קדמית ומנוע רוחבי – המיני המקורית, אוטוביאנקי פרימולה ופיג'ו 204, והיה צריך לתכנן עבורן מערכות קירור שחרגו מהמקובל אז, מאחר והמצנן לא מוקם עוד מול המנוע.

בתחילת שנות ה 60' החל שימוש הולך וגובר באלומיניום עבור ראשי המנוע.

יתרונו העיקרי של האלומיניום, מעבר למשקלו הקל, כמובן, הוא בעובדה שהוא צובר חום מהר ומאבד חום מהר, וזה התאים מאד למנועים החדשים שיחס הדחיסה בהם הלך ועלה.

המנועים בעלי ראשי אלומיניום הפגינו עמידות נמוכה למי ברז, ולכן היה צורך למצוא נוזל מתאים יותר.

הנוזל המושלם הוא כוהל – הוא אינו תוקף מתכות וטמפרטורת הקפיאה שלו נמוכה בהרבה מזו של מים.

אולם נקודת הרתיחה שלו נמוכה יחסית, סביב ה 80 מעלות, טמפרטורה נמוכה מידי.

לכן נעשה שימוש באתינל גליקול, שלמעשה מורכב משני סוגי כוהל.

יתרונו העיקרי הוא נקודת רתיחה גבוהה מאד – כמעט 200 מעלות ונקודת קפיאה של -12.

מאר ולא היה צורך בנקודת רתיחה כה גבוהה, נמהל האתינל גליקול במים ביחס של 50% בערך, וכך נוצרה תערובת אידיאלית.

במדינות קרות במיוחד, יחס האתינל גליקול – מים הגיע אף ל 70%.

בשנת 66' הוצגה הרנו 16 שהיתה המכונית הראשונה בעולם שעשתה שימוש במניפת קירור חשמלית מבוקרת טרמוסטט, מאחר ומנועה הורכב הפוך, בסמוך לקיר האש, מה שיצר מרחק גדול בין המנוע למצנן.

מניפת הקירור פעלה רק בשעת הצורך, מה שאיפשר למנוע להגיע מהר יותר לטמפרטורת עבודה, מה ששיפר את היעילות התרמו דינאמית והפחית הן את בלאי המנוע והן את צריכת הדלק.

לאט אבל בטוח עברו יצרנים רבים, בייחוד אלו שייצרו מכוניות בעלות מנוע רוחבי, לשימוש במניפות איוורור חשמליות.

ואלו שלא, במכוניות בעלות מנוע אורכי והנעה אחורית ?

אלו עברו להשתמש במאוורר ויסקוזי, כלומר מאוורר שפעל רק כשהמנוע היה חם.

ואיך זה פעל ?

מאוורר המנוע הותקן לרוב על ציר משאבת המים, אולם לא היה חיבור מכאני ישיר בין הציר למאוורר עצמו.

שמן מיוחד שצמיגותו היתה עולה מאד עם עליית הטמפרטורה הפעיל אותו.

כשהטמפרטורה עלתה, השמן היה מסמיך והופך לצמיגי, וכך היה מקשר בין ציר משאבת המים למאוורר עצמו, שלא תמיד פעל במלוא עוצמתו.

כך לא פעל המאווורר שלא לצורך, ולא יצר נהמה מיותרת בנסיעה בין עירונית.

תקנות זיהום האוויר המחמירות של השנים האחרונות גרמו לכך שכל היצרנים בונים מערכת קירור שתאפשר למנוע להגיע מהר ככל האפשר לטמפרטורת עבודה תקינה, כי מנוע קר מזהם הרבה יותר.

אולם מערכת הקירור עצמה נותרה כשהיתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *