בתנאי כביש אפטימליים, כלומר כביש חלק לחלוטין, אין צורך כלל במערכת מיתלים – את מעט השיבושים הקלים יספגו הצמיגים.
הבעיה היא שאין חיה כזו שנקראת כביש חלק לחלוטין, ותמיד יהיו מהמורות כאלו ואחרות, ואם לא תיהיה מערכת מיתלים, הנוסעים יספגו בגופם את המהמורות, חוויה מטלטלת עצמות לכל הדעות.
לכן כבר בראשית דרכה של המכונית, צויידה היא במערכת מיתלים.
מערכות המיתלים הראשונות הועתקו מכרכרות הסוסים, וכללו זוג סרנים קשיח שחובר למרכב על ידי קפיצי עלים כפולים, כלומר בעלי ערגול כלפי מטה וכלפי מעלה.
קפיצי העלים היו עשויים מפלדה והיו בעלי גמישות גדולה יחסית.
יתרונם העיקרי היה בכך שהיו בעלי שיכוך עצמי טוב למדי, ולכן לא נדרשו בולמי זעזועים כלל.
בתחילת שנות ה 30' עלתה הדרשיה לנוחות גבוהה יותר, ולכן הומצאו בולמי הזעזועים.
בולם הזעזועים מורכב מזוג צינורות פח טלסקופיים, שבחלקו התחתון שכנה בוכנה שבראשה היו חרירים קטנים שדרכם עבר שמן, וכך התבצע השיכוך.
בולמי הזעזועים שיפרו מאד את נוחות הנסיעה וגם את התנהגות הכביש.
מאחר וכל המכוניות היו בעלות הנעה אחורית, הסרן האחורי היה קשיח ונתלה על זוג קפיצי עלים וזוג בולמי זעזועים.
הסרן הקדמי, שלא היה מניע, היתה תלוי אף הוא על זוג קפיצי עלים וזוג בולמים, כשקורת מתח עבה קישרה ביניהם.
יתרונו העיקרי של מיתלה זה היה בפשטותו ובחוסנו, ואילו חסרונו העיקרי היה בכך שגרם למסה בלתי מוקפצת כבדה.
לכן כבר בסוף שנות ה 30' ותחילת שנות ה 40' החלו להופיע מכוניות בעלות מיתלה קדמי נפרד.
טכנית זה היה קל, מאחר ולא היתה בעייה להפריד בין הגלגלים שבכל מקרה לא הניעו.
המעבר למיתלה קדמי נפרד גרם לכך שהיצרנים החלו, לראשונה, לעשות שימוש בקפיצי סליל אנכיים במקום בקפיצי עלים.
למיתלה הקדמי הנפרד היו רק יתרונות על פני המיתלה האחוד – לכל גלגל היה חופש פעולה מוחלט, ולכן זווית השפיעה של גלגל אחד לא היתה מושפעת מהגלגל השני ומסה הבלתי מוקפצת היתה קטנה בהרבה, מה ששיפר מאד את נוחות הנסיעה.
קפיצי הסליל היו הרבה יותר הדרגתיים בפעולתם ולכן הציעו נוחות נסיעה טובה בהרבה.
חסרונם העיקרי היה מחירם הגבוה יותר והצורך להתאים אותם היטב לבולמי הזעוזועים, כי בניגוד לקפיצי העלים, אין להם יכולת שיכוך עצמית.
מערכת המיתלים הקדמית כללה לרוב זרוע תחתונה שחוברה למרכב באמצעות בוקסות מגומי, קפיץ סליל ובולם זעזועים.
מכוניות שצויידו במיתלה קדמי נפרד הפגינו נוחות נסיעה והתנהגות כביש טובות בהרבה מהמכוניות שצויידו בסרן קדמי אחוד, ולכן כבר בתחילת שנות ה 50' נעלמו מכוניות הנוסעים האחרונות שצויידו במיתלה פרימיטיבי זה, והוא המשיך להופיע במכוניות מסחריות, טנדרים וכמובן ברכבי שטח.
המיתלה הקדמי האחוד מופיע עד עצם ימינו אנו בלנד רובר דיפנדר, סוזוקי ג'ימני וג'יפ רנגלר.
על שיטות המיתלים, בפרק הבא.
